ראשי » תרבות » הארד-קור ריאליטי

הארד-קור ריאליטי

ז׳אנר ״פשע אמתי״ משחק בסדרות על השנאה למשטרה

מאת אסף דודאי

בחודש האחרון, מאז עלתה לאוויר הסדרה התיעודית של נטפליקס ״לעשות רוצח״ (Making A Murderer) יותר מ-400,000 איש חתמו על עצומה הקוראת לנשיא אובמה לזכות את סטיוון אייבורי וברנדון דאסי. השניים מרצים מאסר עולם על אונס ורצח של רייצ׳ל הולבאק. התמיכה הציבורית הגורפת שלה זוכים אייבורי ודאסי יוצאת דופן בעוצמתה; רוב הקהל האמריקאי, לאחר שצפה בסדרה, משוכנע שהשניים הופללו ביודעין ובמכוון על ידי המשטרה, התביעה והשופט שניהל את תיקם.

״לעשות רוצח״ גוללת את סיפור חייו הקשה לעיכול של סטיוון אייבורי. בשנת 1985 הוא הואשם באונס, הורשע וקיבל עונש מאסר של שלושים ושתיים שנים. הוא טען לחפותו לאורך כל המשפט, ובזמן שהותו בכלא. 18 שנה מאוחר יותר, הוא זוכה מאשמה תודות לבדיקת DNA שלא הייתה זמינה בזמן המשפט שלו ושוחרר.

בנוסף לבדיקת ה-DNA התגלו כשלים חמורים של המשטרה במהלך החקירה של אייבורי. הוא תבע את מחלקת המשטרה בגין רשלנות על סך של 36 מיליון דולר. חודשיים מאוחר יותר, כשמשפט התביעה שלו היה אמור להתחיל, אייבורי נעצר בעוון אונס ורצח. אחרים. גם הפעם טען לחפותו ולכך שהמשטרה מפלילה אותו על מנת להתחמק מהתביעה כנגדה.

15-Steven-Avery

סטיוון אייבורי: 400,000 איש טוענים לחפותו             צילום משטרתי

הסדרה ״לעשות רוצח״ מתרכזת במשפט השני של אייבורי ושל בן דודו ברנדון דאסי, נער בעל מוגבלות שכלית וחברתית מסוימת שהודה באונס וברצח תחת חקירה מניפולטיווית של החוקרים, ללא נוכחות עורך דינו. עורכי דינו של אייבורי טענו להפללה מכוונת, אך ללא הצלחה. אייבורי ודאסי נמצאו אשמים ונשלחו למאסרי עולם.

מאז עליית הסדרה לאוויר הרשת גועשת. הלך הרוח הציבורי השולט הוא שאייבורי ודאסי חפים מפשע. אך מצד שני פורסמו גם אין ספור מאמרים המטילים ספק באובייקטיוויות של יוצרי הסדרה. פרטים קריטיים ממהלך החקירה והמשפט המציגים את אייבורי באור מחשיד הושמטו. המגמתיות של הסדרה ברורה – היא תומכת לחלוטין בגרסתו של אייבורי ונראה כי היוצרים הרשו לעצמם חופש עריכה שאינו עולה בקנה אחד עם יושרה עיתונאית.

סדרות פשע המבוססות על מקרי אמת צוברות פופולריות. את הטרנד הובילה HBO עם ״ג׳ינקס״ (Jinx) המרתקת על רוברט דורסט, נצר למשפחת נדל״ן עתירת ממון מניו יורק ששמו נקשר למספר רציחות. ״ג׳ינקס״ שונה מ״לעשות רוצח״ בכך שהיא מציגה עובדות שאינן מותירות מקום לספק בנוגע לאשמתו של דורסט. לאחר עליית הסדרה לאוויר, בפברואר 2015, דורסט נעצר וכעת ממתין למשפט.

גם ״סדרתי״ (Serial) הפודקאסט המשובח של שרה קיינינג, עיתונאית מוערכת, זכה לתהודה יוצאת דופן למדיום. ב״סדרתי״ קיינינג גוללת את הרשעתו של אדנן סעיד, תלמיד תיכון מבולטימור, ברצח חברתו לשעבר היי מין לי במגרש החניה של הקניון המקומי. סעיד טען לחפותו, אך הורשע ברצח וקיבל מאסר עולם שאותו הוא מרצה משנת 2000.

בניגוד ל״לעשות רוצח״ קיינינג לא שוכחת לרגע את חשיבות האובייקטיוויות העיתונאית ונזהרת שלא לנקוט עמדה. במשך עשרה פרקים של שעה כל אחד היא חופרת והופכת כל פרט ופרט בחקירת הרצח בניסיון להבין האם סעיד הורשע על לא עוול בכפו. לא נחשוף יותר מכך.

Serial-Theories

״סדרתי״: עבודת עיתונאות-חוקרת משובחת

שלושת הסדרות האלה יצרו ז׳אנר חדש, ״פשע אמתי״. העניין העצום שהקהל מגלה בהן מוכיח שהמציאות אכן עולה על כל דמיון. אפשר לראות בהן המשך ישיר-משהו לפופולריות הלא-נגמרת של תכניות ריאליטי. אין ספק כי ישנו שובע מסוים בקרב קהל הצופים מקומדיות מצבים וסדרות זומבים. הסקרנות, ויצר החטטנות, העלו על ראש חוצות את סדרות הריאליטי. מסתבר שאנשים אמתיים, והסיפורים האמתיים שלהם, מצליחים לעורר עניין רב.

בנוסף, אפשר לראות בפופולריות של סדרות ״פשע אמתי״ תוצר של הדימוי הבעייתי הנוכחי של המשטרה בארה״ב. לאחר שבשנתיים האחרונות התרחשו מקרים רבים של ירי משטרתי כנגד בלתי חמושים, ברובם שחורים, המשטרה סובלת מבעיית תדמית קשה בארה״ב. ויותר מכך. ישנו כעס עצום כנגד שוטרים לבנים שמוצגים בתקשורת ובדעת הקהל כגזענים, מושחתים, שלא יהססו לעקם את החוק לטובתם.

הסדרות האלה מזינות את הלך הרוח הזה. הן מציגות את המשטרה כמנגנון רקוב מבפנים, זרוע בטיפוסים מפוקפקים שעושים שימוש לרעה בכוחם. אם שוטרים לבנים יורים בצעירים שחורים לא חמושים, הרי וודאי שיפלילו אדם על מנת להתחמק מתביעת רשלנות של מיליונים רבים. גם ב״לעשות רוצח״ וגם ב״סדרתי״ נחשפים כשלים מפעימים של המשטרה – התעלמות מעדויות וממצאים, שיבוש הליכי חקירה וטכניקות חקירה בעייתיות שמתעלמות מהמנהלים.

עצומת ה-400,000 היא הוכחה לכך שהמשטרה נתפשת בציבור האמריקאי כ״איש הרע״. למרות החורים העצומים ב״לעשות רוצח״ והמגמתיות של יוצרי הסדרה, קהל הצופים החליט, כמעט כאחד, שסטיוון אייבורי חף מפשע. צפייה יותר ביקורתית בסדרה מעלה ספק רב אם אכן כך. ההרשעה השגויה של אייבורי מ-1985 ו-18 השנים שבילה בכלא בגלל רשלנות משטרתית משחקות לטובתו. וההד של העוול הזה לא מרפה מהצופה. קל מאוד ליפול להנחה ששוב, אייבורי יושב בכלא על פשע שהוא לא ביצע.

״ג׳ינקס״ חושפת את אשמתו של רוברט דורסט בסצנת סיום סנסציונית, ואת המשטרה כגוף שכשל בתפקידו. דורסט, שלא מודע שהמיקרופון עדיין מקליט, מנהל שיחה עם עצמו בשירותים בה הוא מודה בפשעיו. שמו נקשר במספר לא מבוטל של היעלמויות ורציחות, אך הוא מעולם לא הורשע על ידי המשטרה. והנה צוות של שלושה תחקירנים וצלם מוכיח את אשמתו ומוביל מעצרו.

durst

רגע האמת שבו דורסט מבין שנתפס             צילום מסך

״סדרתי״ מעבירה את אותו המסר – המשטרה עשתה עבודה חובבנית בחקירת הרצח וההאשמה של עדנן סעיד; הוא אמנם הורשע ויושב בכלא, אך האם בצדק? החקירה של קיינינג חושפת כל כך הרבה פרטים שהמשטרה לא הגיעה אליהם, לצד חוסר ההיגיון של מסקנות החקירה, שהמאזין מתקשה להאמין שמערכות אכיפת החוק והשיפוט בארה״ב עושות את עבודתן נאמנה.

שלושת הסדרות עובדות על הפחד של הקהל מהמשטרה ומשחקות על הלך הרוח האנטי-משטרתי בארה״ב. אם נפלת לידי המשטרה, אתה בבעיה. אם אתה חף מפשע או אשם, זה לא באמת משנה. המקריות משחקת תפקיד גדול מדי, כמו הגזע שלך או מעמדך הסוציו-אקונומי. אייבורי נרדף על ידי המשטרה כי הוא white trash, דורסט בגלל שהוא מיליונר ולסעיד לא היה סיכוי מלכתחילה בגלל גוון עורו הכהה.

 

22 בינואר, 14:30

השאר תגובה

כתובת המייל שלכם לא תפורסם. שדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

Facebook Iconfacebook like buttonRSS