ראשי » המצב » המנצח לוקח הכול

המנצח לוקח הכול

ספר האזרחות החדש של בנט וחוק התרבות של רגב מוכיחים שההיסטוריה נכתבת בידי המנצחים

מאת איתן לשם

לפעמים המציאות כל-כך מהממת עד שלא צריך אפילו לתווך אותה. מספיקות העובדות כדי לגרום לכל בר-דעת לגרד בראשו ולהבין שמשהו חמור קורה בממלכת היהודים.

מירי רגב, שרת התרבות שלא רצתה להיכנס כלל למשרד זה, הודיעה כי תקדם חוק ״תרבות-נאמנות״ שיכפיף את הקריטריונים של קבלת תמיכה מהמשרד לסעיפי חוק הלאום. כל יצירה שתהיה בה משום פגיעה במדינת ישראל ובסמליה לא תקבל מימון ממשרד התרבות, שאת התנהלותו בשנים האחרונות הגדירה השרה כ"כספומט".

עוד הוסיפה רגב כי אם לא יתיישרו האמנים על פי חוק הנאמנות החדש שלה היא תפנה את תקציב המשרד לנשים מוכות, וכי כל מה שהיא מבקשת הוא "צדק תרבותי" ש"יישר" את התקציב ויפנה אותו לפריפריה ולמיעוטים.

במשרד החינוך מדברים פחות אבל עושים יותר. עורך ספר האזרחות החדש של משרד החינוך "להיות אזרח בישראל" כתב מכתב חריף למשרד החינוך בו הוא מתלונן על "דתיזציה" של לימודי האזרחות בישראל וההטייה של התכנים לכיוון ימין.

כדוגמאות לכך הוא מביא את רצח רבין, שעפ"י הספר החדש "לא הוכח מעולם כי נבע מהסתה" וכי היה "אלימות על רקע פוליטי-אידיאולוגי כמו אלטלנה". עוד מוסיף עורך הספר, יהודה יערי, כי בספר מופיעים נתונים שגויים על גל הטרור הנוכחי, עליו נכתב בספר כי "מרביתו בוצע ע"י ערביי ישראל" ושהוא מעניק אהדה ברורה לציבור הדתי על פני החילוני. כך מופיעים ציטוטים על ההתנחלויות שהן "ביטוי מוחשי לקשר העמוק של הציבור הלאומי-דתי לציונות".

הספר גם עושה בדלה בין ישראלים דתיים וחילוניים ומתאר את חילוניותם של הישראלים כספקנות. הספר החדש, שייכנס בשנה הבאה לשימוש נרחב בכל התיכונים, נפתח בציטוט מתוך תפילת שמונה עשרה ולא בקטע מהכרזת העצמות כפי שהיה בספר הקודם.

המהלך הזה של משרד החינוך חובש הכיפה של בנט מצטרף לפסילת הספר של דורית רביניאן "גדר חיה" בגלל "עידוד התבוללות" כפי שהגדיר זאת שר החינוך, בניגוד להמלצת הוועדה המקצועית. גם ההצגה "הזמן המקביל" נפסלה להצגה במסגרת סל התרבות ע"י השר, שוב בניגוד להמלצות המקצועיות. עוד נודע כי משרד החינוך יגבש רשימת ספרים אסורים שלא ניתן יהיה להציגם לתלמידי בתי הספר בישראל.

regevbenet

רגב ובנט: האחת לא מתרוממת מעל לפופוליזם, השני רוצה להיות רוה"מ               צילומים: פלאש 90

הצעדים של שני השרים הנמרצים אינם מקריים כמובן. הם פונים עמוק אל ציבור המצביעים שלהם שרואה בהכנסת אצבע לעיניו של השמאל חלק מרכזי ממטרת קיומו. בניגוד לצעדים חסרי התוכן של שרת התרבות, שלא באמת משפיעים על תוכן היצירות אלא יוצרים רעש תקשורתי, הפעולות של בנט מהותיות. שר החינוך משפיע על התוכן הלימודי ישירות, מתערב בכל ללא התחשבות בדעות המקצועיות במשרדו ומעניק לקהל השבוי של מאות אלפי תלמידי בתי הספר את משנתנו הארוזה בכיפה.

נפתלי בנט הוא לא שר החינוך הדתי הראשון, לפניו היו גדולים ודתיים בתפקיד, כולל זבולון המר ששלט במשרד שנים רבות. בניגוד לשר הנוכחי, אף אחד מהם לא רצה להיות ראש ממשלה ולכן לא פנה לצעדים כה שתלטניים שעתידים להשפיע על דמותה ומהותה של מערכת החינוך.

נפתלי בנט, יש להזכיר, עומד בראש מפלגה של 8 מנדטים בלבד. אך הציונות הדתית שבראשה הוא עומד היא אחרת. לא עוד מכונסת בעצמה ומנסה לשרוד אלא שתלטנית, זוקפת ראש ודורשת את כל המדינה לעצמה.

המנצחים כותבים את ההיסטוריה, כך טען בגאונות נפוליאון בונפרטה. אין ספק שהימין ניצח בבחירות האחרונות ונמצא בשלטון כבר כמעט ארבעים שנה. בימים אלה הוא כותב את ההיסטוריה החדשה של מדינת ישראל הימינית. נראה כי היוזמה, שנשמעה מגוחכת אך לפני כחודש, להקמת רשת חינוך עצמאית לחילונים, הופכת לקוסמת יותר ויותר עבור הציבור שמרגיש כי משכתבים עבורו את ההיסטוריה.

לשמאל החילוני הציוני אין מה לצעוק את זעקות ה"פאשיזם" המוכרות. אם הוא רוצה לשנות את התהליך המסוכן העובר על ישראל עליו לעשות דבר אחד – לנצח בבחירות. כי בישראל אין ניצחון עדין ומתחשב. בישראל, המנצח לוקח הכול ושני השרים הפעלתניים נמצאים בצד המנצח. בינתיים.

 

27 בינואר, 13:30

השאר תגובה

כתובת המייל שלכם לא תפורסם. שדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

Facebook Iconfacebook like buttonRSS