ראשי » טכנו \ דוק.טור » הנייד שהפך  לאובססיה

הנייד שהפך  לאובססיה

משתלט כמגיפה ללא-שליטה על חיי היומיום. לא הגזמתם?

מאת לימור גרוברמן  

לא אחת, צרכן סלולרי "נתקע בלי סוללה" ומחפש מטען, כמעט מתחנן כמו נרקומן שתר אחר מנת- הסם הבאה. התחושה של סמרטפון כבוי יוצרת חרדה, פאניקה קלה, ניתוק סביבתי, אבל המהפכה הטכנולוגית ממשיכה לדהור קדימה. היא מעתיקה את ההתנהלות החברתית, עסקית, את שעות הפנאי ואף את הפן הרומנטי מהממד המוחשי אל הווירטואלי. זרימת המידע והתחושה האישית במהלך היום תלויים באופן כמעט בלתי נשלט בקשר שבין המשתמש למכשיר המהנה,הגואל –  והמעצבן.

הניידים יצאו לשוק בסוף שנות ה-90 וכיום, על-פי דוח של חברת אריקסון, יש 2.6 מיליארד כלים פעילים כאלה בעולם. המספר צפוי לעלות עד סוף 2016 ל-6.1 מיליארד, שיהיו אז כ- 70% מאוכלוסיית תבל – מתינוק עד קשיש. ב-2013 הגיע תורנו להצטרף ל'מהפכה החכמה", ושיעור המשתמשים פה ל-57%, זינוק מרשים בקנה מידה גלובאלי. זאת נסיקה של 193% מהשנה הקודמת, פי חמישה משאר העולם שעמד על צמיחה של 39% בלבד.

מחקר נוסף, שנערך על ידי רשת 2O- ממובילות שוק הסלולר בבריטניה – מצביע על ממוצע שימוש עולמי של שעתיים ורבע ביום, מתוכן רק 12 דקות מוקדשות לשיחות והודעות. המשתמש הממוצע בודק את המכשיר כל 6.5 דקות ועושה זאת כ-150 פעם ביום. לעתים קרובות זה הדבר הראשון שאזרחי/ות העולם מסתכלים עליו בבוקר והאחרון לפני השינה.

ד"ר סוזי כגן, יועצת פסיכולוגית בכירה ומרצה באוניברסיטת בר-אילן, מציינת כי המשתמש הישראלי אובססיווי יותר מהאירופי והאמריקאי כנראה משום שהישראלים יכולים לתרץ נתון זה כנגזר מהמצב הביטחוני ומהצורך לבדוק אקטואליה. אך ד"ר כגן גם מזהירה מפני הסיכון הבריאותי ואף הקוגניטיווי שעלול להיגרם למשתמשים הכבדים בסלולר. על אף הלגיטימציה החברתית הנרחבת של השימוש התכוף יש לו גרורות הרסניות, בעיקר בקרב הדור הבא של המשתמשים, שיהפוך ככל הנראה  לקטגוריית משתמש-העל במתקן הממכר.

פירוש הדבר הוא גם שיבוש בקשרים החברתיים בגלל המדיום הכאילו חברותי מאוד. הצורך להיות תמיד מחובר ובכל מקום יוצר אשליית קשר שלעתים קרובות אין לה משמעות חברתית אמתית. בוודאי כאשר התלות היא בעיקר במכשיר ודי צפוי שנרגיש אבודים בלעדיו.

ויש לתחושה שם חדש –  FOMO  :Fear of Missing Out. הוא מתאר מצב רגשי חרדתי הנגרם בעקבות תהליך של בחינת האופציות העומדות ותוך מודעות לשאר האפשרויות. התופעה משויכת להיותנו חיות חברתיות ולצורך האנושי הבסיסי  לשמור על קשר דו-צדדי עם הסביבה.

התחושה מלווה בהכרת החשיבות של שליטה על הנעשה בחיינו וביצוע בחירות נכונות בספקטרום היום-יומי. המחשבה הבסיסית היא ש"עלי להיות מסוגל למצות את ההזדמנויות בחיי", בין היתר כי "אחרים ממצים יותר ממני". החרדה נובעת לרוב מהתחושה שלאחרים חוויות מתגמלות ומהנות יותר.

ה- FOMO דוחק באנשים לבדוק את הסלולרי על בסיס קבוע כדי להרגיע את תחושת המועקה שמלווה החמצה של אירוע ומידע, באופן שמזכיר התנהלות התמכרותית. התופעה מחמירה כאשר משתמשים כבדים ברשתות החברתיות מפתחים רגשי רדיפה ואופן השימוש שלהם נעשית לאובססיה, פרנויה, אובדן חלק מהעצמי.

טכנולוגיית זמן אמת מזינה את אלה ומייצרת פער בין התפישה האישית לבין המציאות. זה חלק ממה שמתרחש במהלך היום ברשתות החברתיות ונעשה עניין שבשגרה.

1

FOMO: המסך הופך למציאות וההתנתקות ממנו גובה מחיר פיזי אמיתי   צילום: שאטרסטוק

במעבר בין האופציות אין מיצוי אמתי של הרגע. כל בחירה תעמוד במבחן השוואה מול הבחירות של אחרים ולא בפני עצמה. הדבקות במכשיר נעשית מבלי להתחשב באדם שמדבר שאתו מדברים כאילו שמדובר בשגרה כמו לבדוק את הדופק.

גם הרפורמה בתחום הסלולר עם חבילות שימוש ללא הגבלה תורמת לפיתוח התלות במכשירים. "זה גורם חד משמעי להחמרת ההתמכרות", אומרת ד"ר קגן. "אפילו גם את האיסור שנקרא מחיר כבר אין לי" החבילות הלא מוגבלות נמצאות כמובן בארה"ב, אך לא הביאו למצב  של הלוקה בקושי לדחות סיפוקים.

המגזין JWT Intelligence  ניתח טרנד המבוסס על מצבי FOMO במונחי המדיה החברתית. לטענתו, עם התפתחות הטכנולוגיה הסלולרית גדל גם היקף ה- FOMO והמודעות החברתית לתופעה. אפליקציות חברתיות מתעדכנות כל יום, כאלה של תרבות ופנאי מתעדכנות לפחות פעמיים ביום, והאינפורמטיוויות חמש פעמים ויותר. כך נעשה החיפוש אין-סופי, ובאופן פרדוכסלי ככל שנתעדכן יותר תחושת הסיפוק שלנו תפחת ויגבר הצורך לעוד אופציות וחדשות.

התופעה בולטת במיוחד אצל ילדים החיים, נושמים, אוכלים עם הנייד. סקר במוסף "24 שעות" של "ידיעות אחרונות" בדק את הרגלי השימוש של בני נוער ומצא נתונים מדאיגים של התמכרות. גם פה הנתונים בישראל הנמצאים בראש טבלת הצריכה הגלובאלית עם 94% משתמשים כבדים בקרב תלמידי כתות ו' עד ט' (לעומת 85% ממוצע כלל עולמי). הנתון מגדיר מחדש את תרבות הפנאי של הדור החדש ומייתר כמעט לחלוטין עניין בתרבות, קריאה וכו'.

הבילוי מול מסך (גם הטלוויזיה והמחשב נלקחים בחשבון) הופך את ה- emotional quality למפותחת פחות. ד"ר ציפורה גרבלסקי-ליכטמן, מתמחה בפיתוח מיומנויות תקשורתיות, טוענת כי הנוער גדל בעולם שבו כל המידע זמין לרשותם בכל עת, אך אין בידיהם כלי הניתוח הנכונים. לכן, תפישת המציאות שלהם מתפתחת באופן מעוות עם רמת מחויבות נמוכה מאוד.

מי שרוצים לבדוק באיזה מצב נמצאת ההתמכרות שלהם כרגע, או להתחיל בגמילה, יוכלו להסתייע באפליקציה AppAnalytics שעוקבת אחר השימוש. כעבור כשבוע מתקבל פלט של שעות-שימוש עם חתך ומסקנות. היישום מראה גם איפה ממוקם המשתמש בהשוואה לנתונים עולמיים.

28 בינואר, 11:00

השאר תגובה

כתובת המייל שלכם לא תפורסם. שדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

Facebook Iconfacebook like buttonRSS