ראשי » שם, שם » הסופרבול מגיע ביובל ה-50

הסופרבול מגיע ביובל ה-50

אחרי שנת יח״צ איומה, ליגת הפוטבול האמריקאית מחפשת התחלה חדשה

מאת אסף דודאי

הסופרבול, חגיגת הספורט המפוארת ביותר באמריקה, חוזר עם חגיגה: 50 שנה למשחק המרתק והאלים. אחד ממאפייני המדינה שאם לא המציאה אותו הרי שכללה ועשתה ממנו פולחן. הפנתרים של קרוליינה מתמודדים מול הברונקוז׳ מדנוור בקרב השחמט האנושי. הפנתרים צפויים לנצח.

על מופע המחצית תנצח הלהקה הבריטית ״קולדפליי״, בחירה מעט תמוהה בהתחשב בקהל הצופים הגברי והמאצ'ואיסטי. אבל האנגלים, בניגוד לאמריקאים, לא שוכחים שמקור המשחק בבריטניה הגדולה של המאה ה-19. ו״קולדפליי״ יביאו איתם לחיזוק את ביונסה, שמופע המחצית שלה מ-2013 עדיין חקוק בזיכרון הקולקטיווי של מעריצי הפוטבול בארה״ב. גם הזמר ברונו מארס יהיה על הבמה, אבל כמו שאמרנו, ביונסה.

קהל הצופים המסורתי של הסופרבול מתחלק בין מעריצי פוטבול, לחובבי פרסומות. כמו בכל שנה, רשת הטלוויזיה שמשדרת את המשחק, CBS, קובעת שיאי-מחיר חדשים. על פרסומת של 30 שניות ישולמו 5 מיליון דולר, שזה 166,666 דולר לשנייה. בסופרבול 1, בשנת 1967, לפני יובל כאמור, פרסומת של 30 שניות עלתה 42,000 דולר.

מנצח גדול שכבר ידוע לפני האירוע יהיה השנה סטיוון קולבר, הסופר-מגיש שלקח מדיוויד לטרמן את המושכות ל״לייט שואו״ בספטמבר. הוא יעלה לשידור עם תכנית מיוחדת מיד עם סיום המשחק, וזאת תהיה לו הזדמנות פז לעשות הכרות עם קהל צופים מפלצתי בגודלו. בשנה שעברה 114.4 מיליון אמריקאים צפו בסופרבול, רייטינג בלתי נתפש של 47.5%. גודל המאורע בעבור קולבר: עם רייטינג חזק לתכנית אירוח חדשה, הוא זוכה בממוצע לחשיפה של קהל 3.5 מיליון צופים בלילה. מצפה לו קהל גדול פי כמה וכמה בליל הסופרבול.

1

הסופרבול: מסיבת הספורט הכי-הכי בשנה              צילום: רויטרס

הקהל הישראלי, למרות התעוררות מסוימת בשנים האחרונות, לא ממש מכיר את החוקים הרבים של המשחק הסופר-מתוחכם הזה. לטובת הבנה עמוקה יותר של הפוטבול ולצורך הנאה גדולה יותר מהסופרבול, את כל החוקים כולם של המשחק שהיה צריך להיקרא "הנדבול" או לפחות "כדורגל אמריקאי״ ראו את חוקי הפוטבול כאן.

שנה לא קלה עברה על ליגת הפוטבול – ה-NFL. היא זכתה להמון כותרות, רובן שליליות. עניין היחס לנשים עלה תדיר כששחקנים לא מעטים הואשמו בהתנהגות אלימה כנגד בנות-הזוג שלהם. הם חוזרים עם האלימות גם הביתה. והכותרות השליליות לא היו על האלימות עצמה, כמו על היחס הסלחני שגילתה הליגה כלפי השחקנים המכים.

ריי רייס שנתפס בעדשות המצלמה מכה את בת-זוגו קיבל עונש מגוחך של השעיה משני משחקים בלבד. גרג הארדי, על אותה התנהגות מבישה, ספג, בקלות, השעיה מארבעה משחקים. התקשורת השתוללה על מנהלי הקבוצות והליגה, שהבטיחו להחמיר יותר עם שחקנים מכים. אלה רק שתי דוגמאות, היו הרבה יותר והתקשורת הגדירה את הליגה הקשוחה כ"חממה לגברים אלימים", כנראה גם בקרב הצופים האדוקים.

*         *         *

ה״באפלו בילז״ , הקבוצה מהעיר באפלו בצפון מדינת ניו יורק, הודיעה, חגיגית, שמינתה את האישה הראשונה – ever – בתור עוזרת מאמן. קתרין סמית׳ תהייה מאמנת בקרת-האיכות של הקבוצה. היא עובדת עם המאמן של הבילז, רקס ריאן, עוד מימיו ב״בניו יורק ג׳טס״.

2

הידד למאמנת הראשונה: ״מנפצים את תקרת הזכוכית. ברכות, קתרין!״  טוויטר ה״באפלו בילז״

זוהי זריקת יחסי ציבור מבורכת לליגה החבוטה. היחס לנשים לא היה הנושא היחיד השנה שהעכיר את אקלים ה-NFL. השחקן הגיי המוצהר הראשון בליגה, שידועה כמועדון גברי סטרייטי להחריד, מייקל סאם, שהצטרף רק ב-2014, הודיע באוגוסט כי הוא עוזב את הליגה. ״12 החודשים האחרונים היו מאוד קשים עבורי, עד לנקודה בה התחלתי לחשוש למצבי הנפשי. בגלל זה, אני עוזב את המשחק בשלב זה״, הוא רעם בטוויטר.

אפשר רק לדמיין את מה שהתרחש על מגרש האימונים ובחדרי ההלבשה של ה״מונטריאול אלוטס״, הקבוצה שבה סאם שיחק כשפרש, או ב״דאלאס קאובוייז״, הקבוצה הראשונה שלו. שתיהן הכחישו כל יחס בלתי שווה כלפי סאם, מצד ההנהלה והשחקנים כאחד. אלא שמצב נפשי לא מדרדר סתם כך, ושחקני פוטבול מקצועיים לא מוותרים כל כך בקלות על קריירת החלומות שלהם.

אך הסקנדל הגדול של השנה, למרות שחומרתו פחותה בהרבה מאלימות כלפי נשים ויחס הומופובי, היה ללא ספק פרשת הוצאת האוויר מהכדור, תרתי משמע. הפרשה שזכתה בארה״ב לכינויים Deflategate – על שם פרשת ווטרגייט כשסיומת gate מוצמדת לשערוריות חמורות במיוחד, ו-Ballghazi – על שם סקנדל בנגאזי שכמעט ועלה להילארי קלינטון במועמדות לנשיאות.

קבוצת ה״ניו אינגלנד פטריוטס״ והקווטרבק המהולל שלה, טום בריידי, הואשמו בכך שהוציאו ביודעין אוויר מהכדורים שבהם שיחקו נגד ה״אינדיאנאפוליס קולטס״ בינואר 2015. הוצאת האוויר נעדה להקל על בריידי לזרוק את הכדור למרחקים גדולים יותר. ארבעה חודשים, מינואר ועד מאי, זה נראה ונשמע בארה״ב כאילו לא קורה שום דבר אחר.

בריידי הוא דמות נערצת, מופת של קווטרבק שהליגה לא ראתה רבות כמותו. הוא הוביל את קבוצתו לשישה משחקי סופרבול, מהם זכתה בארבעה. נבחר שלוש פעמים ל״שחקן הטוב ביותר של הסופרבול״ ופעמיים ל״שחקן הטוב ביותר בליגה״. משחק כקווטרבק פותח 13 עונות ברציפות. בארה״ב בריידי הוא אגדה חיה.

האכזבה, הכעס והכאב בארה״ב על כך שה״גולדן בוי״ של הליגה היה מעורב בפרשה כל כך נמוכה ולא-מקצועית, היו קשים מנשוא. בריידי הוא ה-NFL והליגה ספגה מטחי-אש ארבעה חודשים עד שהודיעה שהיא משהה אותו מארבעה משחקים. שוב, אותו יחס סלחני כפלי הבנים הסוררים.

3

בריידי, כאן מכחיש: בזמן השערוריה נראה שאין באמריקה נושא חשוב יותר   צילום מסך

אבל בשריקת הפתיחה של הסופרבול 50, בסופר-סאנדיי הראשון של פברואר – כל זה נשכח.  שתי קבוצות הענק, כ-50 שחקנים בכל אחת, יקדישו כמה שעות טובות בניסיון לזכות בגביע הנכסף וקהל של עשרות אלפים באצטדיון ומעל למאה מיליון בבית יוריד יותר בירה ופיצה מאשר בכל יום אחר בשנה.

 

06 בפברואר, 09:00

השאר תגובה

כתובת המייל שלכם לא תפורסם. שדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

Facebook Iconfacebook like buttonRSS