ראשי » טכנו \ דוק.טור » ועַכְשָׁו: שִׁירַת הַמְּמֻחְשָׁב

ועַכְשָׁו: שִׁירַת הַמְּמֻחְשָׁב

תיאוריה מדהימה על אפשרויות המשורר, מלבד השראה ודמיון

מאת נדב עירד / מאמרוך

בראשית היה קוד. כלומר, השפה הינה קוד שבו לכאורה השתמש האל בכדי לברוא את יסודות העולם. ואכן נהוג לייחס הרבה מפלא-הבריאה לשפה עצמה. היא זו שמייחדת אותנו מעולם החי ובזכותה אנו מבינים איש את רעהו, וביכולתנו לייצר שיח  ולחבור לפעולה –  מלה למלה.

גם לנביא הגדול של המחשוב היה עניין מיוחד עם קוד ופיצוחו.

אלן טיורינג (1912-1954), המתמטיקאי-הגאון הבריטי שהניח את היסודות הראשונים למכונת המחשב, התחיל את דרכו בפיצוח קוד. בשנות השלושים של המאה הקודמת נשכר טיורינג לשירות הביטחון הבריטי לביצוע משימה אחת עיקרית: להבין ולפצח את קוד מכונת "אניגמה" הנאצית למשלוח הודעות מוצפנות בתוככי הצבא הגרמני.

מכניקת ההצפנה החדישה הייתה מסובכת לאין שיעור, והגרמנים שהפעילו אותה האמינו שהיא בלתי מנוצחת – שאין אדם בעולם שיוכל לחשב את המסרים המוצפנים.

כך, מאז העשור הנורא ההוא ועד סוף מלחמת העולם, טיורינג וצוותו בחנו דרכים שונות לפיצוח הקוד. המלאכה נעשתה ממוקדת יותר כאשר הגיעו להבנה שאת הצפנים המורכבים יהיה ניתן לפרש רק באמצעות מכונה אחרת. כך נוצרה ה"פצצה".

הפצצה

הפצצה: יריית הפתיחה של הבינה המלאכותית         צילום: BBC

ה"פצצה" (The Bomb) היה השם שנתן טיורינג למכונה שפיתח. כשמה כן היא: אחד מציוני הדרך המשמעותיים ביותר בלחימה נגד הצורר הנאצי.

אחרי תשע שנים של עבודת חישובים מאומצת על-ידי מיטב המוחות הבריטיים, הובאה לשימוש ב-1939 ותרמה רבות לניצחון. בעשר דקות בלבד, ערכה המכונה חישובי מעקב שהיו מורכבים דיים כדי להעסיק את צוות המתמטיקאים שבועות וחודשים.

זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה שעלה הרעיון כי מכונה מסוגלת לחשב טוב יותר מאדם, זה שמוחו ויכולותיו היו במרכז תשומת הלב של המאה ה-20.

על בסיס התפישה המתמטית של טיורינג, פותח המחשב האלקטרוני-ספרתי הראשון, "קולוסוס" (ענק). היה זה מחשב ענק שהושלם לכדי פעילות בדצמבר 1943, והתחיל לפענח חלק גדול מתשדורות-האלחוט הסודיות ביותר של הצבא הגרמני ולתעד מידע רב בעל חשיבות אסטרטגית עצומה. הידע שנצבר אז שימש לימים כבסיס לפיתוח טכנולוגיית המחשבים בבריטניה ובארצות הברית. כך צצו אצל טיורינג ניצני-המחשבה שיולידו לימים את המחשב בן ימינו.

מאז, סוגים רבים של שפות פותחו ותורגמו כדי למחשב – ובאמצעות מחשבים. כיום, רוב החישובים המהותיים בחיי החברה המערבית נעשים בתהליכים אלה.

הקשר בין מחשבה לחישוב הדוק ועמום כאחד. לעיתים, מסקנות החישוב מביאות למחשבה על אודותיהן, ומן הצד האחר המחשבה נזקקת פעמים רבות לחישוב בצורת שכלול נתונים.

טיורנינג

אלן טיורינג: מפצח הקוד האגדי ונביא עידן המחשב   צילום: וויקיפדיה

במקביל לכניסת המחשוב לחיינו, גם הספרות ובפרט השירה החלו להתייחס לנוסחאות שדמו יותר ויותר לאלגוריתמים. החל מהאימג'יזם של עזרא פאונד – עליית השירה המודרניסטית בתחילת המאה הקודמת – וכלה במשוררים של ימינו שנעים בפינג-פונג בין אובייקט לסובייקט.

האימג'יזם של פאונד וחבריו, כמו ויליאם קרלוס ויליאמס, מסמל את נקודת הפתיחה של השירה החדישה, שעברה לשימוש החד והחסכוני בשפה. שיאה של תפישה זו בין 1912  ל-1917. פאונד וחבריו חתרו תחת השירה הרומנטית-מצועצעת שהייתה רווחת בתקופתם, ושאפו למודל שירי חדש באמצעות מערכת חוקים נוקשה שתמשמע את הפואטיקה: "תוריד אותה אל הקרקע".

בידיהם של יוצרים חשובים, כג'יימס ג'ויס, ת.ס אליוט, וויליאם קרלוס ויליאמס, נסללה דרך קטגורית לפואטיקה חדשה, מבוססת על מערכות חוקים, אך חותרת בחופשיות אל ייצוג חד וממצה של הנושא הפואטי.

                                   *           *       *

השלב החשוב הבא צוין ב-1960 עם ההתגבשותה בצרפת של חבורת "אוליפו" – אולפן ליצירה פוטנציאלית. היו אלה משוררים, סופרים ומתמטיקאים שדגלו באילוצים סגנוניים מיוחדים ליצירת הטקסט הספרותי. מייסד החבורה, הסופר והמשורר רמון קנו (1903-1975), נהג לכתוב גרסאות רבות לשיריו בדרך לניסוח הרעיון המנחה אותו על-ידי מנסרות רעיוניות ואלגוריתמים מגוונים.

השירה והמחשוב התקדמו במקביל לעבר קודים המשרתים רעיונות ומחיים אותם, כל אחד בדרכו. עד לא כבר, נעדרה עדיין האפשרות למפגש אמתי בין שני העולמות, או שמא לא נאסף האומץ המספיק כדי לבחון את ההתייעלות שמציע המחשוב לתהליך השירי.

ריימונד

ריימוד קנו: חשב על שירה כעל אלגוריתם

כיום, באמצעות מערכות המחשוב וייעולן בעולמות הרשת, השפה הכתובה הפכה לחלק גדול ומהותי מחיי רוב המשתמשים. על גבי הדפים הווירטואליים נראית שפה וזו ונמתחת לכיוונים וגוונים שונים. נראה שסוף כל סוף הונחה תשתית ראויה להרחבת המנעד ולבחינת האופנים בהם נעשית פעולת היצירה הספרותית.

המשורר-תכניתן ערן הדס זיהה את הצורך לבחון את התופעות השונות שמחולל המחשב בשפה. והוא עושה זאת באמצעות תוכנות שהוא וחבריו מפתחים.

הדס

ערן הדס: משורר-רשת, מחולל שירה אחרת צילום: מוטי קיקיון

קובץ שיריו הראשון, Heavy Meta, שראה אור ב-2009 , חתום בידי דמות בדויה בשם "צאלה כץ". צאלה היא דמות שחייה רק במרחבי הרשת ושיריה לכאורה באים משם: קשירת האדם בעת זו לפלאי הטכנולוגיה.

                                 *         *       *

מן הספר ניבט עולם רעיוני עשיר המשתמש במציאות הרשת כדי לסמן גבולות חדשים ליצירה הספרותית. המנעד הרגשי של צאלה הבדיונית רחב מספיק בכדי להכיל את המחשוב כחלק אימננטי בהלוך רוחו של אדם בן-זמננו. כך, למשל, השיר "קובץ שגויים":

שני גורי-כלבים מתקוטטים
לשם אימון בלבד

לייצר מוכנות לאירוע אמת

וכך גם שנינו מתנשקים

כמו סורבה בביסטרו צרפתי

מנסים להישטף

ממנת הבשרים הקודמת

ולהיסחף

אל מנת הבשרים הבאה

בסופה כל אחד יימשך ברצועתו

אל ביתו – מקלדתו

אתה תעדכן את קובץ המספרים

ואני את קובץ השגויים

ספרו השני של ערן הדס ראה אור תחת השם "ERA? " בשנת 2010. ספר השירים הזה, החתום גם הוא בשם "צאלה כץ" מדבר בעיקר את השפעתה של הרשת החברתית על ההוויה העירונית המתחדשת. שירים רבים מתוך הספר זכו להצלחה רבה ומתוכם התבלט השיר "סופרפארם" שהוכתר על ידי העיתונאית ושדרנית הרדיו דנה ספקטור למייצג הדור הנוכחי.

את קו הייצוג החברתי-רשתי המשיך הדס בספרו הבא "אנשים שאתה עשוי להכיר" (2011). בו הוא עוקב אחרי הדינמיקה הלשונית המעניינת שנוצרת בצינורות הרשת ובמנועי החיפוש. כאן עיקר ההתעניינות הוא הפלט: שורת החיפוש שאליה מזינים מילה או רצף מלים, והפלט משלים אותן לפי היסטוריית החיפושים של המשתמשים הקודמים.

שברי המידע והשפה שנקרים בדרכו של המחפש ברשת הם החומרים המרכיבים ספר זה. כך מעלה הספר את השאלה: מה קורה כאשר נותנים למחשב לכתוב שיר? או: האם תיתכן שירה משותפת המייצגת את מאווייהם של המוני המשתמשים ברשת?

הדס מאמין שכן, ולמעשה זאת הסיבה העיקרית לפועלו. הוא שואף לשקף את זמננו – כן, בצורת הצַיִיטְגַיִיסְט לפי המקור הגרמני הנושן.

הוא המשיך לבחון את עיקרי התרבות הממוחשבת-רשתית לצד ענייני האינסטנט שמאפיינים את התרבות הנוכחית. "סנטר" (2012) מייצג פניה אל האישי. זוהי אסופה המתארת שיטוט בקניון דיזינגוף סנטר כשהוא נפרד מאביו שמת ממחלת הסרטן. הספר נכתב ביום אחד, כשהמלה "סנטר" נשמעה לו כשיבוש של "סרטן".

השראה אחרת, המדגישה את שילוב מקורות היצירה, עלתה מספר השירה "יום בחוף" שמתאר את פרידת המשורר האמריקאי רוברט גרניר מאביו.

כמו בטראנס יצירתי במיוחד, הוציא הדס לאור כעבור שנה את "מקש הרווח" שבו הוא מוסיף  לבחון את ההבדלים בין שפת הדיבור ושפת הרשת ומסמניה. גם שם עובר חלק מעבודתה של "צאלה כץ" הבדיונית, ומודגשת חזרתו לבראשית השירה.

קוד

"קוד": ממצה את התורה בסגנון האיקו    צילום: יח "צ

ובספר "קוד" שראה אור באחרונה בהוצאת פרדס, הוא מציג את התורה באמצעות תוכנת מחשב שמחלקת אותה בסגנון שירי האיקו יפניים. האיקו היא צורת שירה יפנית מסורתית- עתיקה, הכוללת 17 הברות ליחידה שירית. ההברות מסודרות בשלוש שורות בצורת 5 – 7 – 5 כמו:

שמע ישראל
אדוני אלהינו

אדוני אחד

כן, פתיחת הקריאה בתפילת "שמע ישראל" היא הייקו דה-פקטו, וזה אחד הגורמים לכתיבת ספר מתוכנת זה. אבל עיקר העבודה לא נעשה בתכנות. מלאכת ספירת ההברות התגלתה כמפרכת ביותר, וההכפפה של קוד ההיקו הפואטי לקוד ההתנהגותי המשורטט בחמשת חומשי התורה הייתה כמעט בלתי אפשרית.

לבסוף צלח המשוררשת – נקרא כאן כך להדס – את המשימה המגלומנית והגיש חיתוכים מעניינים ביותר של חמשת חומשי תורה. הם משקפים את הסיפור באמצעים פואטיים ובעיקר מקשיבים לרחשי השפה.

בספר זה ביקש לרדת לעמקי השפה העברית-יהודית ולבחון את בסיסיה השבטיים. באמצעות הקוד הפואטי והמעבד הממוחשב שיצר, הצליח לחלק את חמשת חומשי התורה לכ-5000 שירי/שברי הייקו מתוחכמים שמציגים את הסיפור שמגולל המקור – כמו גם את השפה – קצת אחרת.

הירידה אל רזי השפה היא אחד המאפיינים הבולטים של סגנון שירה זה, כמו גם השאיפה להתקדם – לצאת מפרדיגמות המחשבה המוכרות לנו, לשנות את כבלי-העבר אל המסורת ועם זאת לשמר אותם. מתוך הספר:

תְהוֹם וְרוּחַ
אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת

עַל פְּנֵי הַמָּיִם

מְרַחֶפֶת עַל
פְּנֵי הַמָּיִם וַיֹּאמֶר

אֱלֹהִים יְהִי

יְהִי רָקִיעַ
בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי

מַבְדִּיל בֵּין מַיִם

בעידן שבו מתרבות הטענות נגד המרוצה הטכנולוגית מוכיח הפואטטכנו שבאותה טכנולוגיה אפשר להגיע לעשות שימושים שקשה להעלות על הדעת. בשילוב נדיר של יצירתיות ואהבה גדולה לשפה, הוא מצליח להציג שאלות מרתקות על העבר לנוכח ההווה, וגם, כמובן, לקדם את העתיד שיבוא עלינו לטובה.


קראו עוד באתר של ערן הדס


15 בנובמבר, 12:12

תגובה אחת

  1. תזכורת שקשה לשכוח. בעיקר ללהט"בים

השאר תגובה

כתובת המייל שלכם לא תפורסם. שדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

Facebook Iconfacebook like buttonRSS