ראשי » שם, שם » חדש ומשונה: כסף בלי עבודה

חדש ומשונה: כסף בלי עבודה

בעיר הולנדית מקווים שתשלום בסיסי ללא עבודה יחולל מהפכה

מאת איתן לשם

העיר ההולנדית אוטרכט התחילה בשלב הפיילוט לתוכנית עירונית חדשה שתעניק "הכנסה בסיסית" לכל אזרח בעיר ללא קשר לעבודתו. עפ"י התוכנית המהפכנית, כל אזרח יקבל מדי חודש סכום של 700 אירו שאינם תלויים בדבר. אם האזרח משתכר מעבודה, המשכורת שלו תיתוסף לההכנסה הביסית שיקבל מהעירייה. אל אוטרכט, העיר הרביעית בגודלה בהולנד, כבר הצטרפו 19 רשויות מוניציפליות שונות, וגם בפינלנד החל ניסוי דומה בשנה שעברה. אז האם העולם צועד לעבר עתיד כלכלי חדש שבו דאגת הקיום הבסיסי תוסר מעל ראשי האזרחים? יש להמתין ולראות.

נימוקי המתנגדים ברורים: המקבלים כסף על לא כלום יעדיפו להישאר בביתם, על הספה מול הטלוויזיה ויפקירו את שוק העבודה. עוד טוענים המתנגדים שתוכנית כזו, בהיקף גדול, תעלה המון, אולי יותר מדי, למשלמי המיסים. בעבור הקפיטליסטים, התוכנית נשמעת כמו ארמאגדון קומוניסטי שיחריב את הכלכלה החופשית העולמית. אך למעשה זה הגיג ישן המבוסס על רעיונותיו של תומאס פיין, אחד מהאבות-המייסדים של אמריקה, שהגה, בין היתר, גם את שכר המינימום, החינוך הציבורי וקצבאות הרווחה.

המטרה היא שחרור אנשים התלויים בחסדי המדינה כדי לשרוד ללא הכבלים שלה. תחלואות מערכת הרווחה של הולנד דומות להפליא לאלו הישראליות. שם ופה מוצאים את עצמם נזקקים מחויבים למערכת חוקים שמקשה עליהם למצוא עבודה וגם ממכרת אותם לקצבאות הרווחה. תומכי התוכנית טוענים כי לאדם המקבל קצבה אין תמריץ לצאת לשוק העבודה שכן מרגע שיעשה זאת, זכויותיו כמקבל קצבה יאבדו. גם תופעת "הדלת המסתובבת" – עובדים היוצאים לעבודה מאונס החוק ונפלטים ממנה אחרי כמה שבועות כדי לחזור ללשכות האבטלה – תיעלם בעקבות התוכנית.

בהולנד, כמו בישראל, מוציאה הממשלה מאות מיליונים כדי לתחזק את תוכניות הרווחה שלה ולהשאיר את העניים בחיים. לא רק שהיא לא מצליחה להרים את העניים מעל לקו העוני, היא גם מוציאה עשרות מיליונים נוספים על כוח-אדם ומנהלה שמשאירים את שירותי הרווחה בחיים. כסף זה אמור להיחסך ע"י התוכנית החדשה משום שהכסף שיוזרם לכיסו של האזרח לא יהיה תלוי במפגש עם פקיד או בעמידה בתוכנית כלשהי.

pic1אוטרכט: מתן תקווה חדשה למיליונים, או חלום הולנדי?   צילום: מריה גלובטרוט

שוק העבודה העולמי משתנה וכבר כמעט לא נסוב עוד סביב שעות העבודה המקובלות. בארה"ב רוב העובדים כיום הם למעשה פרילנסרים שבשיעור גדול מנהלים קריירה שנייה ולעיתים אף שלישית. השינויים הללו, לצד העלייה בעוני, מחייבים מחשבה אחרת, יצירתית. הוגי התוכנית סבורים שלצד החיסכון לקופת המדינה בצוות שירותי הרווחה, יותר יהיו משוחררים לחפש עבודה לרוחם, לטווח ארוך וללא צורך להסתבך במשחקים מיותרים עם שירותי הרווחה רק כדי להשאיר את קצבתם בחיים.

אבל שאלות חברתיות-פילוסופיות גדולות ממתינות לתשובה: האם הניסוי נועד לכישלון או שהצלחתו עתידה לפרוש כנפיים למדינות אחרות ולשנות את הכלכלה העולמית? והאם בני אדם ייצאו לעבוד גם כשהכנסתם הבסיסית מובטחת?

הוגי-דעות וכלכלנים סבורים שכן. אין רבים שמעדיפים לשבת בבית ולמות משעמום. וגם אם יש כאלה שכן, עלות ההכנסה הקבועה שלהם למדינה תהיה קטנה לאין שיעור מתחזוקת מערכות רווחה מסובכות ובלתי יעילות. כולם רוצים לעבוד , להיות עסוקים ולהגיע להישגים בחיים, אך רבים מתקשים לעשות זאת תוך כדי שהם כורעים תחת נטל החיים עצמם. עכשיו יוכלו העניים שבעניים להשתהות מהמרדף הבלתי נגמר אחרי כסף ולחשוב, לראשונה בחייהם, מה הם רוצים לעשות? ומה זה אם לא שוויון אמיתי ומתן הזדמנויות לאלו שמעולם לא היו להם אפשרויות?

מערכת שירותי הרווחה בישראל היא מסובכת, מסואבת ובעיקר מוכחת כלא-יעילה בכל הנוגע להוצאה ממעגל העוני. שום קצבה מוגבלת, דמי אבטלה או עזרה נקודתית לא יוציאו אנשים ממעגל העוני. מה שיכול לעשות זאת הוא תקווה. בתוכנית החדשה, מקווים היוזמים, כל  אזרח מתחיל מנקודת-יציאה שווה, חייו, מזונו והגג מעל ראשו בטוחים, וכל אלה יעניקו להם תקווה בקצה המנהרה של חיים מתחת לקו העוני. יותר מכך, היא תעניק אפשרות אחרת, שוויונית יותר, לחלק ניכר מהאנושות. 

וזו גם הבעיה שלה. כי מתנגדיה, חזירי הקפיטל, חוששים משוויון כמו מאש. אז אולי ההולנדים היפים רק חולמים חלום?

4 בינואר, 16:00

השאר תגובה

כתובת המייל שלכם לא תפורסם. שדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

Facebook Iconfacebook like buttonRSS