ראשי » המצב » כל הארץ פערים פערים

כל הארץ פערים פערים

העוני והאי-שוויון מעמיקים כאיום על המדינה ואופייה. והערה על סקרים

מאת איתן לשם

דו"ח האיחוד האירופי, ה-OECD ,על עוצמתה הכלכלית של ישראל בנתוני 2015 נמסר השבוע לממשלה והוא חושף את הסוד הכי גלוי במדינה: יש בה שתי מדינות, לעשירים ולעניים. הדו"ח מפרט גם את עוצמתה ויציבותה המעוררת השתאות של כלכלת ישראל, בוודאי לנוכח האיומים הביטחוניים והאתגרים הדמוגרפיים, אך מפנה זרקור לעובדה המדאיגה כי מהעושר הזה נהנים רק חלק, מיעוט, מאזרחי המדינה.

החדשות הטובות הן שישראל ממשיכה ליהנות מצמיחת המשק והפריון זה 13 שנים רצופות, נתון יוצא-דופן בהתחשב בטלטלות העולמיות שהכלכלה חוותה. הצמיחה הממוצעת עומדת על 4% בשנה, הכנסות משקי-הבית צפויות לגדול השנה והגידול בתוצר הלאומי הגולמי GNP הצפוי ב-2016 הוא בשיעור מכובד של 3.1%. יחס החוב-תוצר של ישראל יישאר ללא שינוי. כל אלה מצביעים על כלכלה חזקה ויציבה. אבל השנה, לראשונה בתולדותיו, הדו"ח מרבה במונחים "חברתיים" וכאן עקב אכילס של ישראל עם סיפור מטריד מאוד.

ההוצאה האזרחית של הממשלה, כלומר הכסף שהיא משקיעה בחזרה בכל אזרח, הוא מהנמוכים בעולם המערבי. יוקר המחייה, בתחום המזון למשל, גבוה ב-20% מקוריאה וב-30% מספרד, שתיהן בעלות תוצר-לנפש דומה. ישראל גם מפגרת בכל הנוגע לתשתיות, בעיקר בפריפריה, מה שמקשה עוד על האוכלוסיות החלשות להשתלב בשוק העבודה. גם האבטלה, הנמוכה יחסית (5.2%), צפויה לגדול מעט ולהעמיק את העוני – ברובו מעיק על האוכלוסיות הערבית והחרדית, שכאמור יהוו מחצית מהאוכלוסייה בעוד לא יותר מ-35 שנה – כלומר כימי דור אחד.

כמו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הדו"ח מזהה כל זאת ומוסיף את בעיית העוני בקרב גמלאי ישראל. הם מוצאים את עצמם עם פנסיות וקצבאות שאינן יכולות לממן את חייהם. סיכוני הפערים החברתיים גדולים כאן משתי סיבות נוספות. האחת, חלק גדול מאוד מתושבי הארץ אינו נמצא על עגלת הצמיחה, פריון העבודה שלו ושיעור ההשתתפות בעבודה נמוכים, והתוצאה מצטרפת למספרים הגדלים ומתרבים של נפגעים. הסיבה השנייה: הנצחת העוני והעמקת הפערים מגיעים בסופו של דבר לפתחה של המדינה, שצריכה להזרים כספים, במיליארדים, כדי לתמוך באוכלוסיות חלשות ולא יצרניות.

poor

עשירים ועניים תמיד יהיו. הבעיה בפער הישראלי והעולמי המתעצם ביניהם

התהליך המקומי של הקצנה בין מעמדות מהיר להפחיד. וברקע נושפת בו מגמה עולמית. "דו"ח העושר" של בנק קרדיט סוויס חשף כי העשירון העליון מחזיק ב-87.7% מהעושר העולמי והמאיון העליון בלבד הם בעלי יותר ממחציתו. כל החציון התחתון, לשם השוואה, מחזיק באחוז אחד בודד של העושר העולמי. ובידי כמעט שלושה רבעים מאזרחי העולם רק 3% מעוגת המזומנים הגלובאלית.

בכל כלכלה קפיטליסטית יש וצמיד היו עשירים ועניים. הבעיה מדאיגה במיוחד כשעשירי העולם שולטים בשיעורים כה גבוהים מההון העולמי, והמוביליות החברתית הופכת במידה רבה לסיסמה ריקה. האפשרות לדלג ממעמד למעמד באמצעות עבודה קשה, שעומדת בבסיס התפישה הקפיטליסטית הישנה, הולכת ונעלמת. המשקים הניאו-קפיטליסטיים מעניקים יתרון נוסף לעשירים: הם יכולים לקבל ריבית גבוהה על פיקדונותיהם, תשואה פינאנסית בעסקיהם הגדולה מאחוזי הצמיחה במשק – וכך להנציח את שליטתם.

תומאס פיקטי, הכלכלן הצרפתי החשוב ומעורר-המחלוקת, הציב בשנים האחרונות את הפערים החברתיים בראש רשימת האפשרויות של אסון על המין האנושי. התופעה מסוכנת גם בגלל תסיסה חברתית נרחבת שהיא יכולה לעורר בקרב חלקים גדולים בציבור.

איך לעצור את התהליך הזה בישראל? בעיקר תחרות בריאה ושבירת מונופולים. התוצאה המיידית היא הורדת מחירים וסיוע למשקיעים קטנים יותר להתמודד בשוק באורח הוגן ולמנוע את השוקת השבורה המצפה להם בנסיבות הנוכחיות.

דו"ח ה-OECD הדגיש את העדר תחרות אמתית בין הבנקים הישראליים. ישנו כאן דואופול של לאומי ופועלים החולשים על יותר ממחצית השוק, ומחירי דיור שעלו בתשע השנים האחרונות ב-65%. בתחומים אלה הכרחי טיפול תקיף לרווחת הציבור ולחיזוק היציבות של הכלכלה. אלה שניים מהצדדים העיקריים של אותו עניין. מערכת פינאנסית יציבה הנשענת על רוב אזרחי יצרני ומרוצה תקל על תשלום מיסים ותגדיל את כוח הקנייה של האזרחים.

בעיות ישראל רבות ושונות. אבל הדחופה ביותר לנטרול היא הפצצה המתקתקת של 31% ילדים עניים ו-22% מכלל אזרחי ישראל בסביבות עוני.

כנגד כל אלה יש נתון סטטיסטי שהממשלה מחבבת: רוב ישראלי אומר בסקרים כי הוא מרוצה. אבל כל סוקר וסטטיסטיקן – כמו גם השכל הישר – יסבירו לה כי נשאלים בטלפון או בבתיהם אינם מזדרזים לספר שרע להם.

מה זה יעזור? ומה יספרו על הראיון נשאלים/ות לבני משפחותיהם סביב שולחן האוכל, או במיטה: אמרתי להם שרע לנו?

 

4 בפברואר, 10:00

השאר תגובה

כתובת המייל שלכם לא תפורסם. שדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

Facebook Iconfacebook like buttonRSS