ראשי » כללי » מה, לעזאזל, יש במסמך-הרפז הזה

מה, לעזאזל, יש במסמך-הרפז הזה

מאת צוות פה שם

כל הפרשנים/ות המכבדים את עצמם ממללים בימים אלה את גבורות המסמך והדמויות הקשורות בו. הוא צף לפני חמש וחצי שנים וממשיך להתגלגל. מה שלא קרה עד כה, מבעד לאשד המלים, הוא אזכור פרטי המסמך המביש. להלן שירות פה שם לפתרון תשבץ-האיגיון ההיסטרי.

המסמך נחשף תחילה בשם "מסמך גלנט" בערוץ 2 ע"י אמנון אברמוביץ' ב-2010. פורטו צעדים, לכאורה ע"י משרד יחסי הציבור של אייל ארד, שיסללו את דרכו של יואב גלנט, אז אלוף פיקוד הדרום, לרמטכ"לות. היו אלה ימי מתיחות חריפה בין לשכות הרמטכ"ל ושר הביטחון. לימים יימצאו גם האזנות-סתר הדדיות בין הלשכות לקראת הדיון על מינוי הרמטכ"ל שיחליף את אשכנזי. גלנט, שנחשב למועדף ע"י שר הביטחון אוטומטית שויך למחנה היריב בלשכת אשכנזי.

במסמך שהגיע לידי אשכנזי פורטו צעדים תקשורתיים, ערמומיים בלשון המעטה, לבניית מועמדת גלנט. בין היתר, הבלטת בתקשורת של שמו ופועלו, יצירת משבר שיפגע במעמד אשכנזי, הפצת לכלוך על מועמדים נוספים לתפקיד, ועוד סעיפים ברמה הזאת שנועדו לקעקע את סמכותו של הרמטכ"ל.

אחרי פרסום המסמך, שהודלף לחדשות ערוץ 2 ע"י אל"מ גבי סיבוני, פנה יועץ התקשורת אייל ארד למשטרה וביקש לפתוח חקירה על זיוף מסמך. בחקירה התברר כי מחבר המכתב הוא בועז הרפז – קצין אג״ם בעברו, שהשתחרר-שוחרר מצה״ל עקב המכתב הקרוי על שמו, שהכיל חומר סודי והודלף-דלף לתקשורת. הוא עשה זאת, ביוזמתו ועפ"י עדותו, כדי לקעקע את מועמדות גלנט בתקווה שהתוכן המשמיץ יכפיש את שמו ויוציא אותו מהמרוץ.

עוד התברר בחקירה כי לשכתו של אשכנזי כולה ידעה על קיום המסמך כשלושה חודשים לפני פרסומו. בחקירתם טענו אנשי אשכנזי, תא"ל (במיל') אבי בניהו (דובר צה"ל בזמנו) ואל"מ ארז וינר (ראש לשכת הרמטכ"ל) ,כי חשבו שהתוכן אמיתי ושהוא נהגה בלשכת שר הביטחון. בתחילה טען אשכנזי שאינו מכיר כלל את מחבר המכתב הרפז, אך שינה את גרסתו כשהבין שנמסרו הוכחות חותכות להיכרות עמוקה בין השניים.

gabi

אשכנזי: ידע, הסתיר, שיקר וזוכה. בדרך לפוליטיקה?                  צילום: AP

אחרי חקירה משטרתית ארוכה, הוגשו המלצות ליועץ המשפטי להעמיד לדין את אשכנזי וחברי לשכתו, אך אלו נדחו השבוע בהחלטת היועץ לסגור את התיקים הפליליים כנגד הרמטכ"ל לשעבר. אשכנזי גם נחקר על עוד שתי פרשיות שהסתעפו מחשיפת המסמך: האזנות הסתר שהצמידה לשכתו ללשכת ברק והדלפת מידע מודיעיני סודי מאוד לעיתונאי. היועץ סגר גם את שתי פרשיות אלה, אך פרסם ביקורת ציבורית קשה ונוקבת על אשכנזי בקביעה שאין זו התנהגות הולמת קצין בדרגה כה בכירה.

בסביבת אשכנזי התגובות אז ועדיין הן כי ההקלטות המכוערות והמטרידות שהמשטרה תפסה הם רק קצה הקרחון משום שההקלטות הנגדיות, אלה שלשכת שר הביטחון השיגה בלשכת הרמטכ"ל, לא נבדקו כלל. לעניין הדלפת הסוד המודיעיני החמור, כפי שחשפה איילה חסון הנחשבת למקורבתו של שר הביטחון בסיפור זה, היועץ קבע שזהו מעשה חמור אך נפוץ ויש על הממשלה לקבוע גבולות ברורים לשיחות-רקע בין בכירים לעיתונאים.

מלחמת הגנרלים המצחינה הזו, בה החשדנות של שני מובילי מערכת הביטחון אחד כלפי השני הייתה כה עזה עד שהאמינו לכל מסמך שצץ, שמרו אותו בסוד והצמיד האזנות סתר אחד לשני, צריכה להטריד את כל אזרחי המדינה. אך האמת צריכה להיאמר – ניסיון פוטש לא היה פה והרמטכ"ל לא ניסה להדיח מתפקידו את שר הביטחון והדלפת הסוד החמורה מתרחשת בכל שבוע בשיחות רקע ע"י בכירים יותר מאשכנזי, כולל ראש הממשלה בעצמו שהיה כל-כך נרעש מכך, אולי בגלל שהוא בונה את קמפיין הלכלוך על יריבו העתידי.

trio

שחקני האופרה: הרפז, בניהו, וינר. הגישו משחק מכוער              צילום: ניב אהרונוסון, לע"מ

הפרשה יצרה רק נפגעים: גלנט ספג פגיעה בשמו הטוב על לא עוול בכפו. ולאחר מכן, כשבדיית המסמך הפכה למציאות והוא למועמד מוביל בדרך לרמטכ"לות, התפקיד נמנע ממנו בגלל חריגות הבנייה בביתו. התקשורת ספגה פגיעה באמינותה בגלל עצם החשיפה של מסמך מזויף ובעיקר בשל התנהלותה בשנים שאחרי החשיפה כשעיתונאים התייצבו לתמיכה באחד המחנות המתנצחים.

בשיא המתיחות בין שתי הלשכות נשאל שר הביטחון ברק מדוע הוא לא מפטר את אשכנזי. ברק השיב שבישראל אי אפשר לפטר רמטכ"ל, בוודאי לא כה פופולרי כמו אשכנזי. ובהצצה שהזדמנה לציבור מבעד לחור המנעול של לשכות הקריה התאפשרה פרפזה על דבריו האיקוניים של בן גוריון: תדע כל אם עברייה שגורל בניה מופקד בידי מפקדים העסוקים בתקיעת סכינים אחד בגב של האחר.

המסמך הטראגי-קומי ממשיך לגרום נזקים – וביקורת. המזיקות ביותר הן כלפי אשכנזי. הוא מעוניין (ואולי לא – תלוי בפרשן אך בעיקר בו) להשתלב בפוליטיקת הצמרת בדרך לראשות הממשלה. כדי להתקדם במתקפה הוא צריך תחילה לכבוש את צמרת המחנה הציוני. אלא ששם ניצב התותח של שלי יחימוביץ. היא ממטירה ממנו אש ממוקדת על היריב הצפוי. זה שדה הקרב שלה והיא ככל הנראה תנצח בו.

letter

מסמך הרפז: זיוף שהתממש במציאות מעצם הדלפתו

מסמכים מעטים, וחשובים ממנו, חוללו לאורך שנות המדינה סערות גועשות ממנו, דועכות ופורצות מחדש. אהוד ברק, למשל, גם הוא לא נטש כנראה את האמביציה לשוב להנהגה. ולהשתלט על היעד הרופף של המחנה הציוני. כאשר עמד בראש מפלגת העבודה הוא כשל באופן סדרתי על החתחתים של יחסי-אנוש בעייתיים. אבל הוא איש נבון שהוכיח בעבר את יכולתו ליפול ולקום בחזרה.

מדוע, למען האמת, יש מקום לעסוק במסמך הישן? משום שפוליטיקת הצמרת הישראלית בצרות. נתניהו בכהונה הרביעית שלו, כשהסיום לא נראה באופק. המסמך אינו עושה טוב לאישים האמורים להתחרות על הנהגת האופוזיציה הראשית – ועל השלטון הבא.

אז איך ייצאו מהגדת המסמך הזה, שגם בה יש מי "שבהם דיברה תורה" – חכמים, רשעים, וגם תם ושאינו יודע לשאול.

 

21 בינואר, 16:00

השאר תגובה

כתובת המייל שלכם לא תפורסם. שדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

Facebook Iconfacebook like buttonRSS