ראשי » טכנו \ דוק.טור » פייסבוק מקצצת את הכנפיים

פייסבוק מקצצת את הכנפיים

הרשת שמקדשת פתיחות פוגעת בחופש הביטוי בהחלטות להכעיס

מאת מערכת פה שם

את פייסבוק, אלא אם כן מנסים להסביר זאת לתושבי צפון קוריאה, אין שום צורך להציג. לרשת החברתית הגדולה בעולם יש כמיליארד וחצי משתמשים פעילים ברחבי העולם. על אף איבוד גובה מסוים לרשתות חברתיות "צעירות" יותר (טוויטר) הצליחה החברה של מארק צוקרברג לשמר את מעמדה. שוויה עומד כיום על כ-185 מיליארד דולר. ורכישות של חברות מצליחות ובראשן אינסטגרם, אפליקציית התמונות הפופולרית, סייעו לארגון הממוקם בעמק הסיליקון,קליפורניה, להמשיך להתעדכן ו"למסמר" אליה עוד ועוד גולשים.

אבל פייסבוק היא הרבה יותר מחברה בע"מ. היא כיכר-העיר המודרנית, כך היא נהנית להציג את עצמה, וככזו היא מעניקה פתחון-פה לכל מי שידו משגת מקלדת. המהפכה העצומה שפייסבוק התניעה מבחינת חופש הביטוי בעולם היא נושא לדוקטורטים. אך בשולי כיכר העיר המקוונת – ולעתים במרכזה ממש – יש צללים של השתקה, צנזורה והפחדה בחברה שסוגדת לאלוהים שלה – הדולר.

כל אתר של חדשות ופוסטים אחרים, מכובד יותר או פחות, חייב לצורך קידומו להציע את מרכולתו בפני הגולשים בפלטפורמות אחרות לצד האתר עצמו. הרגלי הגלישה המשתנים הביאו את בעלי אתרי חדשות ומגזינים – כמו פה שם, למשל – לחתום על הסכמים מיוחדים עם פייסבוק שיאפרו את קידום התוכן שלהם בוול של פייסבוק. אם באמצעות תשלום לכל כתבה או גלובאלי על שיתוף פעולה. כך גם פרסומי-על כמו הניו-יורק טיימס והאקונומיסט. הם יציעו את תוכנם בפייסבוק כדי להגביר את התפוצה ולאפשר לפייסבוק למסמר את הקוראים לאתר הכחול.

אבל פייסבוק – פייס, בקיצור שמרבה לנקוט אתר זה – לא מסתפק בקבלת תשלום ושולח את ידו עמוק אל תוצרתם של עורכי התוכן באתרים. פייס נוטל לעצמו את החירות המוחלטת למנוע קידום של כל פרסום שפסול – לדעתו. יש לו רשימת איסורים, אך הוא זה המפרש את ההפעלה שלהם.

facebook-censorship

צנזורה 2.0: כה אמר פייסבוק

כך, בתחומים המשתרעים מנושאי מין, עד רבים אחרים שפני הפייס מתכרכמים מהם, פייסבוק בע"מ מנהלת צנזורה פרטית-עסקית. אלא שמתברר לא פעם כי זו נועדה גם להגן על האינטרסים שלה עצמה. סיסמת החברה – "מחברת בין אנשים" – לעתים קרובות אינה חלה על מה שבעיני הפייס נראה כפגיעה בו על-ידי חלק מהאנשים המשלמים על שירותיה.

למשך זמן רב סירבה החברה להירשם ככזאת בישראל. לכן גם לא שילמה מסים כנדרש בחוק. יתר על כן, גב' עדי סופר-תאני, המנכ"לית בישראל, סירבה להזדהות, ואף למסור את פרטי המיקום של החברה בתל-אביב (ארבע קומות במגדל מהודר בשדרות רוטשילד, תל אביב).

לבסוף נעתרה פייס-ישראל לחשוף את פניה. אך גם אז יצירת קשר אתה הייתה קשה לנתינים שלא מהשורה – ואף, עדיין, ללקוחותיה. ולתפוס נציג של החברה, בעברית או באנגלית, לשיחה תלונה או שאלה זו משימה כמעט בלתי אפשרית כמו להתנתק מהרשת החברתית עצמה. הוגשו נגדה במשך השנים תביעות (גם ייצוגיות) באירופה ועל תוצאותיהן המידע ברשת אינו מצונזר. בתוך כך, היא ממשיכה ליטול לעצמה שליטה חסרת גבולות בתוכן שאליו ששית מאוכלוסיית העולם נחשפת. אתר זה כינה לא פעם את מנהגיה "דיקטטורת הרשת".

taeni

מנכ"לית סופר-תאני: יש פייסבוק-ישראל, אבל אין סיכוי לתפוס אותו/ה          צילום: נמרוד גליקמן

לפייסבוק מסורת ארוכה, ולעתים נלעגת, של פסילות שרירותיות. כמה מהן בוטלו ע"י אתר זה. למשל, כאשר בעזרת מחשבי החברה – ואולי גם במבט מהפייס של עובדיה – נפסל ציטוט של פסקה היסטורית בחשוב שבעיתוני העולם, הניו יורק טיימס, לראשונה בתולדותיו ובאלה של העיתונות האמריקאית הוא פרסם את מלוא האיות של מה שמכונה The F-word, או במלוא הפאר, fuck.

משהבינה החברה שפסלה פרסום של העיתון הנחשב, חזרה בה, אך הנזק כבר נעשה.

פה שם מקשה על חיי פייס, אך גם מנסה לנהל עם החברה דיאלוג פורה ונתקל שוב ושוב באטימות בצד אי-נחת ידיה בצנזורה. כמו בדיקטטורות מסוג אחר, החברה השליטה הזאת אינה מחילה על עצמה מה שהיא דורשת מלקוחותיה. לאורך פני הפייס, לרוחבם ולעומקם מחדירה החברה תכנים אלימים, וביניהם כמובן מסוג תופעת השיימינג המכוערת. זו כבר גבתה קורבנות רבים אך ממשיכה להתנוסס בגאון על קירות האתר.

פייסבוק, וחברותיה ברשת – גוגל, מייקרוסופט או אפל – נעשות גדולות וחזקות יותר מכמה ממדינות העולם. את המריבות שלהן עם סוכנויות המס באמריקה והמאבקים המשפטיים עם בתי הדין של האיחוד האירופי הן מנהלות מעמדת כוח שלעתים גורפות של הדיקטטורות החדשות. בעוצמתן ועם חופש הפעולה המוחלט-כמעט שהן מרשות לעצמן, הן פורצות את גבולות המדינה הישנה.

אך כמו שאמר לפיטר פארק דודו, רגע לפני שהוא הופך לגיבור-על – "עם כוח גדול מגיעה אחריות גדולה". האימפריות של הזמן החדש חייבות להפנים את ההכרה כי הכוח הגדול שבידיהן מחייב גם ריסון. בטרם זה ייכפה עליהן מים ועד ים גלובלי.

 

24 בינואר, 15:30

3 תגובות

  1. מגיע להם! עד של אראה את ה"סליחה, טעינו" בצורת אישור הכתבה שלכם – אני גמרתי עם הפרצוף של הפייס.

  2. מגיע להם! עד של אראה את ה"סליחה, טעינו" בצורת אישור הכתבה שלכם – אני גמרתי עם הפרצוף של הפייס.

  3. רק תיקון קטנוני וקטנטן: הציטוט המופיע בפיסקה האחרונה לקוח מספיידרמן, והוא נאמר לפיטר פארקר על ידי דודו. סופרמן אינו קשור לציטוט.

השאר תגובה

כתובת המייל שלכם לא תפורסם. שדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

Facebook Iconfacebook like buttonRSS