ראשי » עלה ברשת » 25 שנה לאטרופין ומסכות-הגז

25 שנה לאטרופין ומסכות-הגז

"מלחמת המפרץ" והשלכותיה שגרמו טראומה לכל האזור לא ממש נגמרו

מאת איתן לשם

השבוע לפני 25 שנים, ב-17 בינואר 1991, פרצה מלחמת המפרץ, או ליתר דיוק החלק החשוב בה שייזכר כמבצע "סופה במדבר". בלילה שלאחר פקיעת האולטימטום שהציב הנשיא בוש-האב לסדאם חוסיין להסגת כוחות הכיבוש העירקיים משטחה של כוויית, בין חמישי לשישי, הצטרפה ישראל באופן פסיווי למלחמה כשטילי הסקאד נורו לראשונה לשטחה. הם לא חדלו ליפול במשך למעלה מחודש. 77 הרוגים ספרה ישראל כתוצאה מסיבוכים הקשורים לאזעקות – התקפי-לב ומחנק ממסכות האב"כ שחולקו לאזרחים. 3 נהרגו כתוצאה מפגיעה ישירה של טיל בביתם.

יצחק שמיר, ראש הממשלה דאז, הסכים לבסוף להפצרות הנשיא האמריקאי ולא התערב במלחמה, כדי לא לסכן את הקואליציה שהרכיבה אמריקה באזור. היא ומנתה יותר מ- 900,000 חיילים מ-33 מדינות כולל מדינות ערביות רבות, ביניהן סעודיה.

המשבר סביב המפרץ החל עוד באוגוסט של 1990 אז פלש חוסיין לכוויית הזערורית והעשירה וכבש אותה. הוא עשה זאת בשל משבר כלכלי שפקד את מדינתו וסירובה של הנסיכות לפרוס בנוחות יתרה את חובותיו של הרודן אליה. לאחר הפלישה שלחה ארה"ב כוחות גדולים לסעודיה, בעלת-בריתה הגדולה של אמריקה ויצואנית הנפט בגדולה בעולם, למבצע "מגן במדבר" שנועד לבצר חומת הגנה מפני תקיפה אפשרית של חוסיין את סעודיה.

לאחר מכן החל קרב כיפופי ידיים, שבמהלכו ניתן לסדאם האולטימטום, שבו כמובן הוא לא עמד. הלילה ראשון של התקיפה לווה בכ-1,000 גיחות אוויריות של כוחות הקואליציה. כשהכוחות פלשו לבסוף לכוויית קרקעית, ב-24 בפברואר, הקרב נמשך 48 שעות בלבד לפני שכוחות חוסיין, שעד אז הטילו מורא על האזור כולו, נכנעו ללא תנאי.

1

1000 גיחות: מטוס אמריקאי על בארות הנפט שהצית סדאם   צילום: משרד ההגנה האמריקאי

המלחמה הזו, מהמוזרות שישראל השתתפה בהן, הייתה מעין קו פרשת מים במזרח התיכון בכלל ובישראל בפרט. הפולקלור שנוצר כאן סביב תקופת ההמתנה מורטת העצבים, יחד עם התחושה הקשה של הישיבה בחדרים האטומים, עיצבו דור שלם שגדל בטראומה קשה. ישראל מותקפת בטילים, כל יום ולילה, וכל מה שאפשר לעשות זה להצמיד סמרטוט ספוג בסודה לשתייה כדי שיקטין את סכנת החדירה של גז החרדל לחדר האטום.

ברחובות הערים ילדים הסתובבו, בזמן שבתי הספר עוד פעלו, עם מסיכות הגז מקושטות בצבעים שונים, דבר שהגביר את תחושת הסוריאליזם. על המרקע שודרו סרטונים המסבירים לציבור איך להתנהג בזמן מתקפה כימית על ערי ישראל ו"זהו-זה" עלתה לשידור יומיומי כדי להצחיק מעט את הישראלים. הבאבא-בובה של מוני מושונוב, הזקנים המתווכחים על הספסל, וההוראה המדויקת "לא להזריק אטרופין" כשמיד אח"כ האטרופין אכן מוזרק, הפכו את השהייה הבלתי נסבלת בבית להרבה פחות מצחיקה. נחמן שי עם קולו הרגוע ניסה להמיס את הדאגות של העם המרותק למקלטים.

2

שבויים עירקיים נכנעים לכוחות הקואליציה    צילום: איי.פי

על תל-אביב המתרוקנת, שאת תושביה העוזבים כינה ראש העיר דאז שלמה (צ'יץ') להט עריקים, מספרות האגדות שהתחוללו בה המסיבות הטובות ביותר בתולדותיה. "מסיבות סוף העולם" התנהלו בצל האזעקות והנפילות בעיר שהייתה מטרתם העיקרית של סדאם והעולם הערבי כולו. חלקו הפלסטיני זכור על גגותיו בגדה מכוון את טילי הסקאד בצעקות "יא סדאם, יא חביב, אודרוב אודרוב תל-אביב". אבל הנפגעת העיקרית מפגיעות הטילים הייתה בכלל רמת-גן, ויש אומרים שהטילים שפגעו בה היו דווקא אלו שהוצבו במדינה ע"י האמריקאים כדי להגן על ישראל – טילי הפטריוט. היום, עם כיפת ברזל, שרביט קסמים וחץ, המלחמה הייתה עוברת עם הרבה פחות דאגה.

3

הגנרל שוורצקוף בדרכו לחתום על כניעת עירק     צילום: רויטרס

בתחילת המלחמה אנשים התקוטטו ברחוב על כל פיסת ניילון עבה או מסקינגטייפ כדי להצמיד לחלונות החדרים שלהם. היטיבו לתאר זאת ארז טל ואברי גלעד בימי השיא שלהם ב"העולם הערב" במערכון "דוד שלח אותי": כמה עולה מסקינגטייפ אחד? 100 שקל!

אחרי שבישראל הבינו שסדאם לא הולך לשגר טילים כימיים ושיותר ישראלים נפגעים מהשהייה התמוהה והלא ממוגנת בחדרים האטומים, השתנתה ההנחיה לישראלים. הם  התחילו לרדת למקלטי הבניינים שלהם כשחלקם עולים דווקא למעלה וחוזים בלילות הבוהקים ביותר שחוותה המדינה.

ארז טל ואברי גלעד מפצירים – לא להזריק אטרופין:

כשהגנרל האמריקאי, נורמן שוורצקוף,  מפקד כוחות הקואליציה, חתם אי-שם במדבר על הסכם הכניעה של עירק מול הגנרל העירקי סולטן חשים אחמד, המלחמה הסתיימה, אך המזה"ת לא חזר אף פעם למה שהיה לפני המלחמה. אירן, המפסידה הגדולה של מלחמת אירן-עירק, ראתה את אויבה הגדול מובס והחלה את בנייתה מחדש אל לב ההשפעה באזור. הכורדים שהסתמכו על ההבטחה האמריקאית שיעזרו לשאיפות העצמאות שלהם, הבטחה שלא קוימה, זכרו את ההבטחה כשיצאו להילחם מחדש על עצמאותם בסבב השני של אותה מלחמה.  ובעיקר, המלחמה הזו מתחה קו ברור בין מדינות ערביות מתונות, הרואות את עצמן כבעלות-ברית של אמריקה, אל מול העולם הערבי האחר.

4

כמעט כמו תמונה סוריאליסטית: חיילי הקואליציה בבית סעודי     צילום: איי. פי

עשר שנים אחרי תום המלחמה חזר בוש, הפעם הבן, לעירק כדי לסיים את עבודת אביו. ארה"ב כבשה את המדינה, תלתה את סדאם חוסיין וניסתה במשך עשור שלם לבנות עירק דמוקרטית וחופשית. תוצאות הכיבוש הזה התבררו כעבור שנים בקריסת עירק וסוריה לתוך כאוס וצמיחת דאעש על חורבותיהן.

5

טנק עירקי הרוס על רקע בארות הנפט הבוערות   צילום: איי. פי

מעל לכול, הלילה ההוא של תחילת המלחמה היה הלילה האחרון של התמימות הישראלית. של התעוררות משיכרון-הכוח וההבנה שיש גבול למידת ההגנה שהצבא יכול לספק. בסוף אותה שנה, והרבה בגלל המלחמה, ישבה ישראל סביב שולחן אחד מול כל מדינות ערב, כולל נציגות פלסטינית, בוועידת מדריד. שר החוץ האמריקאי בייקר שכנע את ראש הממשלה שמיר בהעתקת סגנונו-שלו:  "כשיהיה לך מה לומר, הנה מספר הטלפון שלנו", ונתן את זה של מרכזיית הבית הלבן.

חודשים אחדים אחר-כך נבחר יצחק רבין וישראל, נשענת על טראומת הטילים, בחרה בשלום,  לראשונה בתולדותיה. 25 שנים אחרי המלחמה המוזרה ההיא מסתובב בישראל דור שלם שמעולם לא הכיר את השוקים ההם. וגם לא היה לו זמן לשמוע. שהרי על ישראל, גם היום, ממשיכים ליפול טילים.

וראו כאן את הגלריה המלאה מהמגזין אטלנטיק

20 בינואר, 11:00

השאר תגובה

כתובת המייל שלכם לא תפורסם. שדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

Facebook Iconfacebook like buttonRSS